Jeremiah 2 - IRMIAU - ירמיהו

	The Word of IAUA
	IAUA End Time Ministry
	Preparing for the End of Time
(Book Contents) Home

Under Construction

Chapters: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

Judah's Apostasy
1 The word of IAUA came to me, saying: E UIAI DBR IAUA ELI LEMR א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 Go, and cry in the ears of Jerusalem, saying: Thus says IAUA: I remember for you the affection of your youth, the love of your espousals; how you went after Me in the wilderness, in a land that was not sown. B ALK UQRETh BEZNI IRUShLM LEMR KA EMR IAUA ZKRThI LK ChSD NOURIK EABTh KLULThIK LKThK EChRI BMDBR BERTs LE ZRUOA ב הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה
3 Israel is IAUA's hallowed portion, His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them, says IAUA. {P} G QDSh IShREL LIAUA REShITh ThBUEThA KL EKLIU IEShMU ROA ThBE ELIAM NEM IAUA {F} ג קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה {פ}
4 Hear you the word of IAUA, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel; D ShMOU DBR IAUA BITh IOQB UKL MShFChUTh BITh IShREL ד שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל
5 Thus says IAUA: what unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me, and have walked after things of nought, and are become nought? A KA EMR IAUA MA MTsEU EBUThIKM BI OUL KI RChQU MOLI UILKU EChRI AABL UIABLU ה כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו
6 Neither said they: 'Where is IAUA that brought us up out of the land of Egypt; that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of the shadow of death, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?' U ULE EMRU EIA IAUA AMOLA EThNU MERTs MTsRIM AMULIK EThNU BMDBR BERTs ORBA UShUChA BERTs TsIA UTsLMUTh BERTs LE OBR BA EISh ULE IShB EDM ShM ו ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם
7 I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when you entered, you defiled My land, and made My heritage an abomination. Z UEBIE EThKM EL ERTs AKRML LEKL FRIA UTUBA UThBEU UThTMEU ETh ERTsI UNChLThI ShMThM LThUOBA ז ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה
8 The priests said not: 'Where is IAUA?' They that handle the law knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Baal, and walked after things that do not profit. Ch AKANIM LE EMRU EIA IAUA UThFShI AThURA LE IDOUNI UAROIM FShOU BI UANBEIM NBEU BBOL UEChRI LE IUOLU ALKU ח הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו
9 Wherefore I will yet plead with you, says IAUA, and with your children's children will I plead. T LKN OD ERIB EThKM NEM IAUA UETh BNI BNIKM ERIB ט לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב
10 For pass over to the isles of the Kittites, and see, and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there has been such a thing. I KI OBRU EII KThIIM UREU UQDR ShLChU UAThBUNNU MED UREU AN AIThA KZETh י כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת
11 Has a nation changed its gods, which yet are no gods? But My people has changed its glory for that which does not profit. IE AAIMIR GUI ELAIM UAMA LE ELAIM UOMI AMIR KBUDU BLUE IUOIL יא ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל
12 Be astonished, O you heavens, at this, and be horribly afraid, be you exceeding amazed, says IAUA. IB ShMU ShMIM OL ZETh UShORU ChRBU MED NEM IAUA יב שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה
13 For My people have committed two evils: they have forsaken Me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water. IG KI ShThIM ROUTh OShA OMI EThI OZBU MQUR MIM ChIIM LChTsB LAM BERUTh BERTh NShBRIM EShR LE IKLU AMIM יג כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים
14 Is Israel a servant? Is he a home-born slave? Why is he become a prey? ID AOBD IShREL EM ILID BITh AUE MDUO AIA LBZ יד העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז
15 The young lions have roared upon him, and let their voice resound; and they have made his land desolate, his cities are laid waste, without inhabitant. TU OLIU IShEGU KFRIM NThNU QULM UIShIThU ERTsU LShMA ORIU NTsThA (NTsThU) MBLI IShB טו עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב
16 The children also of Noph and Tahpanhes feed upon the crown of your head. TZ GM BNI NF UThChFNS (UThChFNChS) IROUK QDQD טז גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד
17 Is it not this that does cause it unto you, that you have forsaken IAUA your God, when He led you by the way? IZ ALUE ZETh ThOShA LK OZBK ETh IAUA ELAIK BOTh MULKK BDRK יז הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך
18 Now what have you to do in the way to Egypt, to drink the waters of Shihor? Or what have you to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River? ICh UOThA MA LK LDRK MTsRIM LShThUTh MI ShChUR UMA LK LDRK EShUR LShThUTh MI NAR יח ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר
19 Your own wickedness shall correct you, and your backslidings shall reprove you: know therefore and see that it is an evil and a bitter thing, that you have forsaken IAUA your God, neither is My fear in you, says my Lord IAUA of hosts. IT ThISRK ROThK UMShBUThIK ThUKChK UDOI UREI KI RO UMR OZBK ETh IAUA ELAIK ULE FChDThI ELIK NEM EDNI IAUA TsBEUTh יט תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות
20 For of old time I have broken your yoke, and burst your bands, and you said: 'I will not transgress'; upon every high hill and under every leafy tree you didst recline, playing the harlot. K KI MOULM ShBRThI OLK NThQThI MUSRUThIK UThEMRI LE EOBUD (EOBUR) KI OL KL GBOA GBAA UThChTh KL OTs RONN ETh TsOA ZNA כ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה
21 Yet I had planted you a noble vine, wholly a right seed; how then are you turned into the degenerate plant of a strange vine unto Me? KE UENKI NTOThIK ShURQ KLA ZRO EMTh UEIK NAFKTh LI SURI AGFN NKRIA כא ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה
22 For though you wash you with nitre, and take you much soap, yet your iniquity is marked before Me, says my Lord IAUA. KB KI EM ThKBSI BNThR UThRBI LK BRITh NKThM OUNK LFNI NEM EDNI IAUA כב כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה
23 How can you say: 'I am not defiled, I have not gone after the Baalim'? See your way in the Valley, know what you have done; you are a swift young camel traversing her ways; KG EIK ThEMRI LE NTMEThI EChRI ABOLIM LE ALKThI REI DRKK BGIE DOI MA OShITh BKRA QLA MShRKTh DRKIA כג איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה
24 A wild ass used to the wilderness, that snuffs up the wind in her desire; her lust, who can hinder it? All they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her. KD FRA LMD MDBR BEUTh NFShU (NFShA) ShEFA RUCh ThENThA MI IShIBNA KL MBQShIA LE IIOFU BChDShA IMTsEUNA כד פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה
25 Withhold your foot from being unshod, and your throat from thirst; but you said: 'There is no hope; no, for I have loved strangers, and after them will I go.' KA MNOI RGLK MIChF UGURNK (UGRUNK) MTsMEA UThEMRI NUESh LUE KI EABThI ZRIM UEChRIAM ELK כה מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך
26 As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets; KU KBShTh GNB KI IMTsE KN ABIShU BITh IShREL AMA MLKIAM ShRIAM UKANIAM UNBIEIAM כו כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם
27 Who say to a stock: 'You are my father', and to a stone: 'You have brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say: 'Arise, and save us.' KZ EMRIM LOTs EBI EThA ULEBN ETh ILDThNI (ILDThNU) KI FNU ELI ORF ULE FNIM UBOTh ROThM IEMRU QUMA UAUShIONU כז אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו
28 But where are your gods that you have made you? Let them arise, if they can save you in the time of your trouble; for according to the number of your cities are your gods, O Judah. {S} KCh UEIA ELAIK EShR OShITh LK IQUMU EM IUShIOUK BOTh ROThK KI MSFR ORIK AIU ELAIK IAUDA {S} כח ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה {ס}
29 Wherefore will you contend with Me? You all have transgressed against Me, says IAUA. KT LMA ThRIBU ELI KLKM FShOThM BI NEM IAUA כט למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה
30 In vain have I smitten your children--they received no correction; your sword has devoured your prophets, like a destroying lion. L LShUE AKIThI ETh BNIKM MUSR LE LQChU EKLA ChRBKM NBIEIKM KERIA MShChITh ל לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית
31 O generation, see you the word of IAUA: have I been a wilderness unto Israel? or a land of thick darkness? Wherefore say My people: 'We roam at large; we will come no more unto You'? LE ADUR EThM REU DBR IAUA AMDBR AIIThI LIShREL EM ERTs MEFLIA MDUO EMRU OMI RDNU LUE NBUE OUD ELIK לא הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך
32 Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? Yet My people have forgotten Me days without number. LB AThShKCh BThULA ODIA KLA QShRIA UOMI ShKChUNI IMIM EIN MSFR לב התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר
33 How trim you your way to seek love! Therefore--even the wicked women have you taught your ways; LG MA ThITBI DRKK LBQSh EABA LKN GM ETh AROUTh LMDThI (LMDTh) ETh DRKIK לג מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך
34 Also in your skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; you didst not find them breaking in; yet for all these things LD GM BKNFIK NMTsEU DM NFShUTh EBIUNIM NQIIM LE BMChThRTh MTsEThIM KI OL KL ELA לד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה
35 You said: 'I am innocent; surely His anger is turned away from me'--behold, I will enter into judgment with you, because you say: 'I have not sinned.' LA UThEMRI KI NQIThI EK ShB EFU MMNI ANNI NShFT EUThK OL EMRK LE ChTEThI לה ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי
36 How greatly dost you cheapen yourself to change your way? You shall be ashamed of Egypt also, as you were ashamed of Asshur. LU MA ThZLI MED LShNUTh ETh DRKK GM MMTsRIM ThBShI KEShR BShTh MEShUR לו מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור
37 From him also shall you go forth, with your hands upon your head; for IAUA has rejected them in whom you didst trust, and you shall not prosper in them. LZ GM METh ZA ThTsEI UIDIK OL REShK KI MES IAUA BMBTChIK ULE ThTsLIChI LAM לז גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם

Chapters: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

(Book Contents) Home

Revised 2012-01-20

Judah's Apostasy
1 The word of IAUA came to me, saying:	E UIAI DBR IAUA ELI LEMR	א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 Go, and cry in the ears of Jerusalem, saying: Thus says IAUA: I remember for you the affection of your youth, the love of your espousals; how you went after Me in the wilderness, in a land that was not sown.	B ALK UQRETh BEZNI IRUShLM LEMR KA EMR IAUA ZKRThI LK ChSD NOURIK EABTh KLULThIK LKThK EChRI BMDBR BERTs LE ZRUOA	ב הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה
3 Israel is IAUA's hallowed portion, His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them, says IAUA. {P}	G QDSh IShREL LIAUA REShITh ThBUEThA KL EKLIU IEShMU ROA ThBE ELIAM NEM IAUA {F}	ג קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה {פ}
4 Hear you the word of IAUA, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel;	D ShMOU DBR IAUA BITh IOQB UKL MShFChUTh BITh IShREL	ד שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל
5 Thus says IAUA: what unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me, and have walked after things of nought, and are become nought?	A KA EMR IAUA MA MTsEU EBUThIKM BI OUL KI RChQU MOLI UILKU EChRI AABL UIABLU	ה כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו
6 Neither said they: 'Where is IAUA that brought us up out of the land of Egypt; that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of the shadow of death, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?'	U ULE EMRU EIA IAUA AMOLA EThNU MERTs MTsRIM AMULIK EThNU BMDBR BERTs ORBA UShUChA BERTs TsIA UTsLMUTh BERTs LE OBR BA EISh ULE IShB EDM ShM	ו ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם
7 I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when you entered, you defiled My land, and made My heritage an abomination.	Z UEBIE EThKM EL ERTs AKRML LEKL FRIA UTUBA UThBEU UThTMEU ETh ERTsI UNChLThI ShMThM LThUOBA	ז ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה
8 The priests said not: 'Where is IAUA?' They that handle the law knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.	Ch AKANIM LE EMRU EIA IAUA UThFShI AThURA LE IDOUNI UAROIM FShOU BI UANBEIM NBEU BBOL UEChRI LE IUOLU ALKU	ח הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו
9 Wherefore I will yet plead with you, says IAUA, and with your children's children will I plead.	T LKN OD ERIB EThKM NEM IAUA UETh BNI BNIKM ERIB	ט לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב
10 For pass over to the isles of the Kittites, and see, and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there has been such a thing.	I KI OBRU EII KThIIM UREU UQDR ShLChU UAThBUNNU MED UREU AN AIThA KZETh	י כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת
11 Has a nation changed its gods, which yet are no gods? But My people has changed its glory for that which does not profit.	IE AAIMIR GUI ELAIM UAMA LE ELAIM UOMI AMIR KBUDU BLUE IUOIL	יא ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל
12 Be astonished, O you heavens, at this, and be horribly afraid, be you exceeding amazed, says IAUA.	IB ShMU ShMIM OL ZETh UShORU ChRBU MED NEM IAUA	יב שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה
13 For My people have committed two evils: they have forsaken Me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water.	IG KI ShThIM ROUTh OShA OMI EThI OZBU MQUR MIM ChIIM LChTsB LAM BERUTh BERTh NShBRIM EShR LE IKLU AMIM	יג כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים
14 Is Israel a servant? Is he a home-born slave? Why is he become a prey?	ID AOBD IShREL EM ILID BITh AUE MDUO AIA LBZ	יד העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז
15 The young lions have roared upon him, and let their voice resound; and they have made his land desolate, his cities are laid waste, without inhabitant.	TU OLIU IShEGU KFRIM NThNU QULM UIShIThU ERTsU LShMA ORIU NTsThA (NTsThU) MBLI IShB	טו עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב
16 The children also of Noph and Tahpanhes feed upon the crown of your head.	TZ GM BNI NF UThChFNS (UThChFNChS) IROUK QDQD	טז גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד
17 Is it not this that does cause it unto you, that you have forsaken IAUA your God, when He led you by the way?	IZ ALUE ZETh ThOShA LK OZBK ETh IAUA ELAIK BOTh MULKK BDRK	יז הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך
18 Now what have you to do in the way to Egypt, to drink the waters of Shihor? Or what have you to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River?	ICh UOThA MA LK LDRK MTsRIM LShThUTh MI ShChUR UMA LK LDRK EShUR LShThUTh MI NAR	יח ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר
19 Your own wickedness shall correct you, and your backslidings shall reprove you: know therefore and see that it is an evil and a bitter thing, that you have forsaken IAUA your God, neither is My fear in you, says my Lord IAUA of hosts.	IT ThISRK ROThK UMShBUThIK ThUKChK UDOI UREI KI RO UMR OZBK ETh IAUA ELAIK ULE FChDThI ELIK NEM EDNI IAUA TsBEUTh	יט תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות
20 For of old time I have broken your yoke, and burst your bands, and you said: 'I will not transgress'; upon every high hill and under every leafy tree you didst recline, playing the harlot.	K KI MOULM ShBRThI OLK NThQThI MUSRUThIK UThEMRI LE EOBUD (EOBUR) KI OL KL GBOA GBAA UThChTh KL OTs RONN ETh TsOA ZNA	כ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה
21 Yet I had planted you a noble vine, wholly a right seed; how then are you turned into the degenerate plant of a strange vine unto Me?	KE UENKI NTOThIK ShURQ KLA ZRO EMTh UEIK NAFKTh LI SURI AGFN NKRIA	כא ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה
22 For though you wash you with nitre, and take you much soap, yet your iniquity is marked before Me, says my Lord IAUA.	KB KI EM ThKBSI BNThR UThRBI LK BRITh NKThM OUNK LFNI NEM EDNI IAUA	כב כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה
23 How can you say: 'I am not defiled, I have not gone after the Baalim'? See your way in the Valley, know what you have done; you are a swift young camel traversing her ways;	KG EIK ThEMRI LE NTMEThI EChRI ABOLIM LE ALKThI REI DRKK BGIE DOI MA OShITh BKRA QLA MShRKTh DRKIA	כג איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה
24 A wild ass used to the wilderness, that snuffs up the wind in her desire; her lust, who can hinder it? All they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.	KD FRA LMD MDBR BEUTh NFShU (NFShA) ShEFA RUCh ThENThA MI IShIBNA KL MBQShIA LE IIOFU BChDShA IMTsEUNA	כד פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה
25 Withhold your foot from being unshod, and your throat from thirst; but you said: 'There is no hope; no, for I have loved strangers, and after them will I go.'	KA MNOI RGLK MIChF UGURNK (UGRUNK) MTsMEA UThEMRI NUESh LUE KI EABThI ZRIM UEChRIAM ELK	כה מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך
26 As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets;	KU KBShTh GNB KI IMTsE KN ABIShU BITh IShREL AMA MLKIAM ShRIAM UKANIAM UNBIEIAM	כו כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם
27 Who say to a stock: 'You are my father', and to a stone: 'You have brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say: 'Arise, and save us.'	KZ EMRIM LOTs EBI EThA ULEBN ETh ILDThNI (ILDThNU) KI FNU ELI ORF ULE FNIM UBOTh ROThM IEMRU QUMA UAUShIONU	כז אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו
28 But where are your gods that you have made you? Let them arise, if they can save you in the time of your trouble; for according to the number of your cities are your gods, O Judah. {S}	KCh UEIA ELAIK EShR OShITh LK IQUMU EM IUShIOUK BOTh ROThK KI MSFR ORIK AIU ELAIK IAUDA {S}	כח ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה {ס}
29 Wherefore will you contend with Me? You all have transgressed against Me, says IAUA.	KT LMA ThRIBU ELI KLKM FShOThM BI NEM IAUA	כט למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה
30 In vain have I smitten your children--they received no correction; your sword has devoured your prophets, like a destroying lion.	L LShUE AKIThI ETh BNIKM MUSR LE LQChU EKLA ChRBKM NBIEIKM KERIA MShChITh	ל לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית
31 O generation, see you the word of IAUA: have I been a wilderness unto Israel? or a land of thick darkness? Wherefore say My people: 'We roam at large; we will come no more unto You'?	LE ADUR EThM REU DBR IAUA AMDBR AIIThI LIShREL EM ERTs MEFLIA MDUO EMRU OMI RDNU LUE NBUE OUD ELIK	לא הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך
32 Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? Yet My people have forgotten Me days without number.	LB AThShKCh BThULA ODIA KLA QShRIA UOMI ShKChUNI IMIM EIN MSFR	לב התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר
33 How trim you your way to seek love! Therefore--even the wicked women have you taught your ways;	LG MA ThITBI DRKK LBQSh EABA LKN GM ETh AROUTh LMDThI (LMDTh) ETh DRKIK	לג מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך
34 Also in your skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; you didst not find them breaking in; yet for all these things	LD GM BKNFIK NMTsEU DM NFShUTh EBIUNIM NQIIM LE BMChThRTh MTsEThIM KI OL KL ELA	לד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה
35 You said: 'I am innocent; surely His anger is turned away from me'--behold, I will enter into judgment with you, because you say: 'I have not sinned.'	LA UThEMRI KI NQIThI EK ShB EFU MMNI ANNI NShFT EUThK OL EMRK LE ChTEThI	לה ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי
36 How greatly dost you cheapen yourself to change your way? You shall be ashamed of Egypt also, as you were ashamed of Asshur.	LU MA ThZLI MED LShNUTh ETh DRKK GM MMTsRIM ThBShI KEShR BShTh MEShUR	לו מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור
37 From him also shall you go forth, with your hands upon your head; for IAUA has rejected them in whom you didst trust, and you shall not prosper in them.	LZ GM METh ZA ThTsEI UIDIK OL REShK KI MES IAUA BMBTChIK ULE ThTsLIChI LAM	לז גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם